בין דכדוך לדיכאון אורן זריף
"איזה דיכאון", "איזה באסה", "איזו תקופה מבאסת"… הרבה פעמים שמענו את הביטויים האלה כתגובה לכל מיני סיטואציות חברתיות, אישיות או רגשיות שנקלענו אליהן. אכן דיכאון זה מצב לא נעים אך יש הבדל בינו לבן תחושת "באסה" שבדרך כלל נמשכת פחות זמן. במאמר הבא נעשה סדר בין שני מונחים חשובים: "דכדוך" ו"דיכאון" – שהם מאוד דומים אך יש ביניהם שוני.
דכדוך
דכדוך הוא רגש שבא מתוך עצב – חוסר חשק או חוסר במצב רוח. קורה שלפעמים אנשים מרגישים מדוכדכים, שלא נעים להם או שקרה משהו בעבודה או בלימודים שגרם להם לאי נעימות. סך הכל, תחושת דכדוך היא נורמלית, היא טבעית, והיא באה כחלק ממנעד של רגשות טבעיים שהאדם מרגיש כתוצאה מהיותו בן אנוש עם רגשות; שמחה, התרגשות, עצב, כעס, בלבול וגם דכדוך. התופעות הנלוות לתחושת הדכדוך דומות לאלה של דיכאון- מצב רוח ירוד, חוסר חשק בביצוע פעולות רגילות, חוסר תיאבון, תסכול, תחושת בדידות וריקנות ועוד. אין ספק שדכדוך היא תחושה לא נעימה, יש לקחת אותה ברצינות ולטפל בה כראוי. עם זאת, היא מעט שונה מדיכאון.
כשתחושת הדכדוך נמשכת זמן רב מידי היא מכונה "דיכאון"
מתי דיכאון נוצר? כאשר תחושת הדכדוך נמשכת זמן רב והתסמינים שלה נהיים חמורים יותר, יש חשש שמדובר בדיכאון. אפשר להגיד שההבדל העיקרי בין שני המונחים האלה הוא משך הזמן שלהם בתוספת חומרת התסמינים כאשר אדם סובל זמן רב מדיכאון, זה מסוכן לבריאותו כיוון שהוא לא מתפקד כרגיל ושוקע ביגון שלו. דיכאון שנמשך זמן רב מדי עלול לחבל בתפקוד החיים התקני של האדם, לפגוע באיכות חייו, בבריאותו ובתחומים נוספים כמו חיי משפחה, זוגיות, עבודה ועוד.
אורן זריף
